משק חקלאי ונחלה הם כאן שני שמות לאותו נכס חקלאי. משק עזר הוא סוג נכס אחר, ולא נחלה קטנה שאפשר להחיל עליה באופן אוטומטי את אותם כללים. ההבדל חשוב במיוחד כאשר מתכננים צוואה או מטפלים בזכויות אחרי פטירה. לפני שקובעים מי יקבל את הנכס, צריך לזהות אם מדובר בנחלה או במשק עזר, ואז לבדוק את סוג הזכויות ואת ההסכם שמסדיר אותן.
נחלה: ההסכם קובע את מסלול העברת הזכויות
נחלה מיועדת למגורי המתיישב ולפרנסתו מהמשק החקלאי. הזכויות עשויות להיות מוסדרות בחוזה משבצת או בחוזה חכירה, ולכן הבדיקה אינה מסתיימת בצו ירושה או בצוואה. יש לברר את ההוראות הנוגעות לפטירה, את מעמד בן או בת הזוג ואת קיומם של מסמכים למינוי בן ממשיך. אין להסיק את התוצאה רק מהשם שבו בני המשפחה מכנים את הנכס.
כאשר הזכות היא זכות של בר רשות מכוח חוזה משבצת, היא עשויה להיות מחוץ לעיזבון, והעברתה נבחנת לפי החוזה. אין פירוש הדבר שצוואה תמיד חסרת משמעות. בבע"מ 7861/17 בחן בית המשפט העליון חוזה משבצת שאפשר העברה בהתאם לעקרונות חוק הירושה. בנסיבות אותו מקרה ניתן היה להעביר את הזכויות לזוכה לפי צוואה. לכן גם אמירה גורפת שנחלה "אינה ניתנת להורשה" אינה מסבירה את התמונה המלאה.
סעיף 114 לחוק הירושה עוסק במשק חקלאי שחלוקתו תפגע בכושר קיומו כמשק העשוי לפרנס משפחה חקלאית. כשהסעיף חל, הוא מסדיר מסירה ליורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק ופיצוי ליורשים האחרים בתנאים הקבועים בו. עם זאת, אין להניח שכל מקבל נחלה חייב תמיד לפצות כל אח. בפסק הדין האמור, שבו היה זוכה יחיד לפי צוואה, נקבע שלא הייתה תחולה לסעיף 114 ולכן לא קמה חובת פיצוי מכוחו. אין בכך לשלול חיוב אחר בפיצוי שנקבע בצוואה או בהסכם המשבצת החל. התוצאה תלויה בהסדר ובנסיבות, ולא בכלל אחיד לכל משפחה.
משק עזר: בודקים בנפרד את החכירה והירושה
הגדרת רשות מקרקעי ישראל למשק עזר מתייחסת לקרקע שנמסרה או הוחכרה למטרה זו, הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי, ובלבד שאינה נחלה. גם אם שני הנכסים נמצאים באותו מושב, הם אינם אותו סוג נכס. אין להעתיק למשק עזר את מסלול בן הזוג או הבן הממשיך רק מפני שמסלול כזה מופיע בחוזה של נחלה סמוכה.
במשק עזר יש להתחיל בחוזה החכירה או בהסכם המסדיר את הזכויות וברישום. כאשר הזכויות הן חלק מהעיזבון, חלוקתן נקבעת לפי צוואה תקפה או לפי דין, ונדרש ההליך המתאים לקבלת צו ולהשלמת העברת הזכויות. את האפשרות לרשום כמה יורשים, את המגבלות ואת האישורים הדרושים יש לבדוק במסמכים החלים על משק העזר המסוים. צו ירושה אינו מבטל את תנאי החכירה או משלים לבדו כל פעולה מול הגורם המנהל.
לפגישה כדאי להביא אישור זכויות או נסח, הסכם חכירה, חוזה משבצת ככל שרלוונטי, צוואה ומסמכי העברה קודמים. חשוב לציין מי מתגורר בנכס, אילו התחייבויות קיימות והאם יש מחלוקת משפחתית. מומלץ לבעלי הזכויות לערוך צוואה ולהסדיר את רצונם ואת דרך העברת הזכויות עוד בחייהם, לאחר בדיקת ההסכם החל על הנכס. הצוואה צריכה להתאים לזכויות ולהסדר החוזי; אין בה לבדה הבטחה שהנחלה תועבר כפי שנכתב או שתימנע כל מחלוקת.
שאלות נפוצות על נחלה ומשק עזר
האם נחלה ומשק עזר הם אותו הדבר? לא. האם בן הזוג מקבל תמיד כל נחלה? צריך לבדוק את ההסכם והנסיבות. האם צוואה אינה מועילה בנחלה? אין לקבוע כך בלי בדיקת ההסדר החוזי. האם כל יורש במשק עזר נרשם אוטומטית? לא; צריך לברר את הרישום והליך ההעברה. משרד שירי מימון לגטאי עוסק בדיני מקרקעין ובצוואות וירושות ונותן שירותים באזור השפלה ובכל הארץ (רחובות, נס ציונה, ראשון לציון, לוד, רמלה והמושבים בסביבה). המידע כללי ואינו תחליף לבדיקה משפטית של הנכס והמשפחה.
פרטי המשרד, הנפת הדגל 5, פארק המדע, נס ציונה. טלפון 0777-900-800. דואר אלקטרוני shiri@mllaw.co.il.
